הפחתה בשווי שימוש על רכבי חברה

התמונה של ירון

בשנה האחרונה עלה משמעותית השתתפות העצמית(שווי שימוש) על רכבי ליסינג

ממש מענישים את הציבור על הטבה שקיבל במסגרת העבודה זאת במקביל לכך

שהאלטרנטיבה היא רכישת רכב חדש פרטי במחירים מופקעים

לכן יש להפחית בשווי השימוש או לאפשר לרכוש רכב חדש במחירים סבירים

התמונה של שירלי

החוצפה הכ יגדולה היא ששווי שימוש של רכב ישן זהה לשווי של רכב חדש בניילונים. למה? למה שווה השימוש לא יורד ככל השרכב מתיישן? ולמה שומרי שבת שמשביתים כליל את הרכב בסופ"ש נחשבים לכאלה שנהנים משווי שימוש זהה לאלה שמתמשים ברכב כל השבוע? ומה עם אנשים שחלק גדול מהשימוש ברכב הוא לצורך עבודה כמו מתנחי מערכות שנוסעות נון סטופ ללקוחות?

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
התמונה של rani

ביטול שווי שימוש לרכבים מסחריים / רכבי טכנאים.
שלא כמו רכבי הליסינג הפרטיים המשמשים את עובדיהם לנסיעה לעבודה הלוך חזור ולבילויים, טכנאים נאלצים לשלם שווי רכב לרוב מתוך משכורת שהיא שליש משכר מקבל רכב הליסינג הממוצע.
רכב הטכנאי מצוייד לרוב בכלי עבודה, חלקי חילוף או אביזרי התקנות,
ברבים מהמכוניות גם הספסל האחורי עמוס בנ"ל ו..הרכב צבוע בצבעי מלחמה ומדבקות להבלטת שם הארגון.
רכב זה (ברלינגו / קאנגו או דומה לו) אינו רכב נוחות
להבדיל מה"מזדה 3" הפרטית משמש רכב הטכנאי את האירגון בו עובד הטכנאי ובאופן יחסי כמעט שאינו משמש את הטכנאי.
בעבר עם שינוי שיטת המיסוי של קבוצות הרכב דובר על תיקון עיוות זה החל משנת 2011.
לדאבוני אם כי לא להפתעתי ניקבר הנושא שלא בצדק.

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
התמונה של יורם

תופעת רכבי הליסינג מביאה יותר נזק מאשר תועלת אך היא מכניסה הרבה למדינה ומשחררת אותה מהצורך לתת פתרונות תחבורתיים יעילים. הפתרון: 1) תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע שתאפשר לאנשים שאינם רוצים לנהוג לא להזדקק לרכב פרטי כלל. 2) פחות מיסוי על קניית רכב אך השארת המס על הדלק כפי שהוא 3) עידוד אירגונים גדולים לארגן הסעות למקום העבודה 4) תוספת של קווי רכבות פרבריות מאיזורי מגורים לאיזורי מסחר ותעשייה 5) החזר הוצאות נסיעה לעבודה שמעביד משלם לעובד לא צריך להיות ממוסה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
התמונה של אורח

לא מדובר רק ברכבי ליסינג שהם הטבה לעובד. ישנם לחברה רכבים (שנקנו במסגרת ליסינג) ומשמשים לרוב לעבודה. הרכב שעומד לרשותי נוסע כ-40 אלף ק"מ בשנה. בחלק קטן הרכב משמש לנסיעות פרטיות. אני ממוסה במשכורתי קרוב ל-3000 ש"ח בחודש, כלומר כ-34 אלף ש"ח לשנה. אבל מה לעשות ההוצאות של החברה על הרכב הם פחות מ30 אלף ש"ח בשנה וזה כולל את תשלום הליסינג המימוני (60 חודש) בסך כ-אלף ש"ח. המסקנה היא שאני מממן את מס ההכנסה מחד, ואת המעביד שלי מאידך. גם את האבסורד הזה צריך להפסיק!

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.