שיתוף הציבור - הוועדה לשינוי חברתי כלכלי

כאן נמצא אחד העיוותים הגדולים . שוליי הרווח של החברות הגדולות העובדות עם שווקים בין לאומיים נמצאים לרוב מעל 50% תפעולי. שולי הרווח של החברות העובדות עם השוק המקומי קטנים בהרבה. יש לשנות את חוק השקעות הון .

זה הובן על ידי הציבור כבמה להוצאת "קיטור" ולא כוונה אמתית לפתור בעיה. עוד סחריר (ספין) מבית היוצר של ביבי/טרכטנברג

תוכלו לפרט מיהם ה50% שאינם משלמים מס הכנסה?האם הם עושים זאת לפי חוק או שמדובר בהעלמת מס?

חוסר יעילות של המגזר הציבורי נובע מארגוני העובדים, שדואגים לכך שגם עובדים גרועים יישארו בעבודתם. הם אינם מעודדים עובדים טובים ע"י העלאת משכורת על בסיס איכות השירות. לעומת זאת, כל שכיר במגזר הציבורי יודע שאם לא יספק את מעסיקיו ויהיה עובד איכותי יפוטר. השוק החופשי הפרטי מאפשר הגדלת איכות העבודה ורמת החיים של העובדים האיכותיים. יש שני פתרונות-הפרטת חלק מהשירותים הציבוריים או הרחבת סמכויות של מנהלי העבודה במגזר הציבורי.לדוגמא, אם מורה יודע שאם לא יעלה את רמתו ויספק הישגים לימודיים וערכיים יפוטר,הוא ידאג להיטיב את עבודתו.בנוסף,אם ידע שכאשר יגיע להישגים יקבל על זה תוספת במשכורת ישקיע הרבה יותר.תוצאה-חינוך טוב יותר ומורים מרוצים יותר.

איפה ההתייחסות לאנשים בני 50-45 ומעלה, שרוצים לעבוד ולא מצליחים?????

אחת הסיבות לעלייה בביקוש היא עלייה בדירות להשקעה שאף אחד לא גר בהן. יש לאסור לפי חוק דירות להשקעה ולאכוף תופעה זו בכנסות של 50% מהסכום שאדם שילם על הדירה כל חצי שנה שהדירה עומדת ריקה.

כל הורה עובד חייב גם צהרון- זה 920 שקל, וקייטנה- 2000 שקל לחודש (וצריך חודשיים). כלומר כ-14 אלף שקל נוספים- סהך גן עולה 22,120 שקל! הנתונים במאמר פשוט אינם נכונים.

הפתרון לבעיות התקציב של מדינת ישראל: צמצום ה"סיורים לימודיים" של עובדי המדינה. מדי שנה יוצאים העובדים ל"סיורים לימודיים" הכוללים לינה של יומיים-שלושה בבתי מלון, ארוחות במסעדות, טיולי רכיבה, באולינג ופעילויות "לימודיות" דומות. השנה, למשל, נסעו עובדי אחד ממשרדי הממשלה לשבוע של "סיור לימודי" מסובסד בברלין. והכל על חשבון משלם המיסים !! מילא אם באמת היו עובדים, אבל אנשים מתוך המערכת מספרים על עובדים שמגיעים בבוקר, מחתימים כרטיס נוכחות ויוצאים לסידורים, עובדים בכירים שמעכבים חוזים בגלל משחקי כוח, ועוד ופעולות שגורמות לא מעט נזק למדינה. בקיצור, לפני שמקצצים בבטחון, בחינוך או בשירותי הבריאות – אולי תקצצו קצת את תקציב פעילויות הכיף של עובדי המדינה ?!

נראה שההחלטה לעלות את המס על ריבית, דיבידנדים ורווחי הון לא התחשבה מספיק בכך שברוב העול של המסים הללו נושא דווקא מעמד הביניים שגם כך קורס תחת נטל מיסים גבוה במיוחד. עניין זה, בצירוף עם העובדה כי מדובר במס המוטל כבר מהשקל הראשון בשיעור אחיד, יגרמו לפגיעה דווקא באותו ציבור שהצליח בזיעת אפו לחסוך מעט כספים. לא מדובר כאן במס על "טייקונים"; "טייקונים" ובעלי הון לא בדיוק משלמים את המס הזה (הם פועלים דרך חברות, פועלים דרך מקלטי מס וכו'). המס הזה הינו מס של האזרח הפשוט, של הפנסיונר שחסך כל החיים שלו או של אדם ממעמד הביניים שהצליח, במקרה, לחסוך קצת. מדובר במס ישיר על החסכונות של הציבור, או יותר נכון על השאריות של החסכונות של הציבור (לאחר שגורמים שונים, כגון מנהלי החברות עם משכורות העתק ודמי הניהול השערורייתיים בקרנות הנאמנות טמנו ידם בצלחת ודיללו באופן משמעותי את חסכונות הציבור נטו). מדובר בהעלאת מס שההשלכות שלה על מעמד הביניים הן משמעותיות הרבה יותר, במונחים כספיים, מכמה אגורות הנחה בקוטג' או במוצרי צריכה אחרים. לא מדובר כאן במס על טייקונים גדולים, וגם לא במס על "ספקולנטים" שמשחקים בבורסה; מדובר במס ישיר על ריביות, על דיבידנדים ועל רווחי הון, שאפילו החוסך הסולידי ביותר בהשקעה באג"ח ממשלתיות צמודות מדד יסבול מכך (ואגב, האבחנה שעשתה הוועדה בין אפיקים צמודים ללא צמודים לעניין המיסוי אינה ברורה – מה הרציונל העומד בבסיס הטלת מס של 25% על ריבית שמתקבלת מאג"ח צמוד מדד לבין הטלת מס של 15% על ריבית שמתקבלת מאג"ח שאינו צמוד מדד? האם זה מה שבאמת עוזר לגשר על הפערים הכלכליים? או שזה פשוט יוצר עיוות משמעותי בין המס שמוטל על המשקיעים הסולידיים (ולא, לא על הטייקונים)). אז בסופו של דבר, משמעות העלאת המס הזו היא יצירת פגיעה נוספת ומשמעותית ביותר במעמד הביניים, שתקזז בצורה משמעותית את ההטבות למעמד הביניים מסעיפים אחרים בוועדה. או במילים אחרות, מדובר בהחלטה שלוקחת מכיס אחד ומעבירה לכיס השני. מאוד מאכזב שאלו המלצות הוועדה בנושא המיסים על ריבית, דיבידנדים ורווחי הון. מאחר שיש לי הערכה רבה לחברי הוועדה, אני מניח שהמלצות אלו נעשו לא מחוסר הבנה בתחום אלא בעיקר בשל סד הזמנים שבו פעלה הוועדה. אבל עדיין לא מאוחר מדי; אם לחברי הוועדה אכפת מעניין שיש לו השלכות משמעותיות על ציבור החוסכים בישראל, אני קורא להם לפעול לשינוי ההמלצות בנושא העלאת המסים על ריביות, דיבידנדים, ורווחי הון, כך שהן לא יוחלו על החוסך הפשוט ממעמד הביניים, אלא אם וכאשר הן יוחלו, זה יהיה רק לגבי אנשים עם הכנסות גבוהות במיוחד.

את צודקת ואני איתך גם אני חולה ואני לבד ואני צריכה עזרה גם עזרה בתרופות